זמני שהות והסדרי ראיה לאחר גירושין

כשהורים דנים בשאלות הקשורות לענייני הגירושין שלהם, אחת השאלות העיקריות שעולה לדיון היא שאלת הזמנים בהם הילדים יהיו עם כל אחד מההורים. לשם כך, קיימים הסכמים משפטיים המעגנים את זכויות כל אחד מההורים לשהות עם ילדיהם, בזמנים שנקבעו.

זמני שהות והסדרי ראיה – מה ההבדל?

בעבר המונח "הסדרי ראיה" היה המונח המקובל והמוכר. המשמעות המילולית היתה שהילדים נמצאים עם האם ולאב ניתנים "הסדרי ראיה". השימוש במונח זה יצר מצב שבו הילדים נמצאים עם הורה אחד ולהורה השני "מארגנים" זמן עם הילדים. כיום, המונח שונה לזמני שהות או הסדרי שהות – אלו מבטאים חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם.
גם היום קיימים הסכמים בהם רושמים את זמני השהות של הילדים עם האב וגם כאן, הנחת יסוד היא שהילדים נמצאים עם האב ולאב ניתנים זמני שהות עם הילדים.

חלוקת זמני שהות

הדרך הנכונה לעשות את חלוקת זמני השהות בין ההורים היא לקבוע באילו ימים הילדים שוהים עם האם ובאילו ימים שוהים עם האב. האחריות לקיומם של זמני השהות מוטלת על שני ההורים, כאשר כל אחד מהם חייב לאפשר ולעמוד בלוחות הזמנים הקבועים. הכל מתוך הבנה שזמני השהות נועדו לילדים ולטובתם.

במקרה של הגשת תביעה להסדרי שהיה בעת פרידת ההורים, יוזמן תסקיר של עובדת סוציאלית, אם על פי בקשת אחד הצדדים ואם ביוזמת בית המשפט. עד שלא ינתן תסקיר לא יקבעו הסדרי שהיה קבועים. עריכת תסקיר נמשכת זמן מה, על מנת לאפשר בדיקה ראויה. בזמן זה ניתנת האפשרות לעובדת הסוציאלית להיפגש עם הילדים ועם כל אחד מההורים. לעיתים אף תפגש גם עם  הצוות החינוכי, הגננות והמורים, בכדי לבדוק את האפשרויות השונות לשהיית הילדים. במצב של חוסר כח אדם, משך הזמן להמצאת תסקיר לבית המשפט הינו כמה חודשים.

ומה בנתיים? האם תאמר – האב עזב את הבית, זו בעיה שלו. האב יאמר – עזבתי את הבית כי חיינו ביחד תחת אותה קורת גג, הפכו לבלתי נסבלים ואין זה אומר שניתן למנוע ממני להיות עם ילדי.
במצב זה יש לזכור תמיד את טובת הילדים. חשוב שמבחינת הילדים עזיבת האב את הבית לא תתפרש כנטישה. לכן, חשוב להניח לסכסוך בין ההורים ולקבוע חלוקת זמני שהות עוד בטרם ניתן תסקיר.

כל עוד לא הוכח אחרת, שני ההורים הם נורמטיביים ובעלי מסוגלות הורית טובה לגידול הילדים. לכן, ככל שהצדדים יגיעו להסכמות ביניהם בעניין זמני שהות זמניים, יפסוק בית המשפט בענין זה.

זמני שהות והסדרי ראיה ללא שינה:

לעיתים אמהות לילדים צעירים טוענות כי הן לא מוכנות שהילדים ילונו אצל האב בגיל זה. אולם, דוקא בגיל הרך, כאשר הילדים אינם עצמאיים, יש חשיבות רבה לשהיה עם כל אחד מההורים בזמנים שלקראת השינה והקימה בבוקר שלמחרת. על פי מחקרים בתחום התפתחות הילד, ישנה חשיבות גדולה ללינה בביתו של כל אחד מההורים, לשם שמירה על קשר אמיתי ובריא בין הילד לבינם.

זמני שהות מקובלים

פעמים רבות אנו נשאלים מהי חלוקת זמני השהות המקובלת. והאמת היא שאין לכך תשובה אחת. יש להתאים את זמני הזהות לפרמטרים היחודיים של כל משפחה. החלוקה צריכה להתחשב בילדים עצמם, סדר היום שלהם, החוגים והעיסוקים שלהם, בעבודת ההורים, בעזרת בני משפחה ובמשתנים נוספים שיכולים להיות רלוונטים.
בדרך כלל נקבע כי הורה צריך לאסוף את ילדיו מהמוסד החינוכי בו הילד שוהה (הגן או בית הספר) ולמחרת הוא צריך להחזירו לאותו מוסד חינוכי. דרך זו מקלה על הילד במעבר בין הבתים וביצירת השיגרה החדשה בחייו. דרך זו אף מונעת חיכוכים ומריבות בין ההורים, שכן אין כמעט מפגשים ביניהם ובכך גם נחסכת מהילדים נוכחות בעימותים בין הוריהם, במידה ומתקיימים.

גם לאחר שנקבעו הסדרי שהייה וניתן פסק דין בענין, עדיין ניתן לשנות אותם, ככל שהנסיבות משתנות ובהתאם לטובת הילד. השינוי יכול להתבצע באמצעות שיחה בין בני הזוג. במידה ויש אי הסכמה ודרך זו לא צולחת, ניתן לעשות זאת גם באמצעות פניה לבית המשפט.